אני מאוד אוהבת את התקופה של הטחונים! משהו בתערובות האלו מביא אותי ליצירתיות.
כבר סיפרתי לכם על ההמצאות יוצאות הדופן שלי והנה, תינוקת חדשה מתחילה לאכול ועוד כל מיני אפשרויות עולות.
ארוחת "צהריים"
שלב א':
כבסיס הכנתי מרק עוף עם ירקות בסיסיים (גזר, קישוא, בצל, תפו"א וכנפיים) עם הרבה מים. כלומר מרק מאוד דליל.
טחנתי אותו והקפאתי מנות.
עכשיו יש לי מנות קפואות של מרק מאוד דליל.
כל תבשיל שאני אטחן, יכול לקבל נוזלים או תוספת טעם מהמנות הקפואות האלו של המרק.
המרק רק לדוגמה ולמוטיבציה... לתינוקות לא צריך פתיתים
שלב ב':
למעשה אני טוחנת את מה שאנחנו אוכלים, מוסיפה את בסיס המרק וטחינה והופה – ארוחה.
הנה כמה דוגמאות:
1. בישלתי קינואה (1 כוס קינואה ל-3 כוסות מים, לתינוקות עושים הכל רך יותר)
בסיר נפרד (סוטאז') טיגנתי בצל והוספתי לו מלא ירקות ירוקים (סלרי עלים, כרישה, פטרוזיליה, כוסברה, קישואים)
והטוויסט המפתיע: סלק (מגורר על פומפיה גסה)
כשהירקות היו מוכנים ערבבתי לתוכם את הקינואה.
היחס בין הירקות לקינואה היה כזה שהקינואה נצבעה סגול-סלק והיתה משובצת בירקות.
את התבשיל הזה טחנתי עם בסיס המרק וטחינה (כפית טחינה גולמית ואם צריך מוסיפים מים רתוחים לתערובת).
התערובת הזאת נטרפה.
2. שאריות עדשים מבושלים מסיר אחד (העדשים הושרו קודם ולאחרונה התחלתי בכלל להנביט קטניות כדי להקל על העיכול)
תבשיל תפו"א עם בצל וירקות ירוקים מתובל בכורכום, מלח, רוטב סויה (תמרי) וקצת כמון.
טחון עם בסיס המרק וטחינה. גם זה נטרף.
3. מכירים את המצב שהולכים להורים לארוחת שבת וחוזרים עם קופסאות של אוכל? באחת מהן היה עוף, טחנתי אותו עם המרק ותוספת טחינה, גם הוא נטרף. אגב, באותו היום היה לי מרק ירקות שהכנתי ל"גדולים" והיו בו אטריות, כך שהיו גם אטריות טחונות במרק. מדהים כמה אטריות ובכלל פסטה, קלים לעיכול יותר מאשר צורות אחרות של חיטה.
4. נמאס לכם מטחינה? אפשר להחליף בשקדיה או באגוזים אחרים טחונים. כדאי לחפש את האורגניים, שקדים ואגוזים זה תחום מרוסס במיוחד.
ומה עם ארוחת בוקר?
1. הרבה אוהבים בשלב הזה לתת דייסות. התינוקת שלי לא אוהבת שיבולת שועל ואני משתדלת לא לתת חיטה (=סולת) בשלב הזה. מצאתי פתיתים של כוסמין והכנתי מהם דיסה לפי כל כללי הטקס: מבשלים את הכוסמין בהרבה מים (2 כפות כוסמין, כוס מים) וקצת מלח, טוחנים עם פרי, סילאן וטחינה/שקדיה.
רק שבמקרה שלי קשה לי להיצמד למתכון אז קודם כל קילפתי וטחנתי אגס, תפוח ובננה עם קצת מים וטחינה, לזה הוספתי את הדיסה והמתקתי בחצי כפית סוכר חום (אני אוהבת את הסוכר הלח, חום כהה, ולא היה לי סילאן בבית).
למרבה הפלא – נטרף.
בעצם מרקם דומה לשיבולת השועל בלי הטעם החזק שלה. את פתיתי הכוסמין השגתי בחנות טבע.
2. על סלט ירקות טחון כבר דיברנו והפעם אני חושבת להוסיף לו הסמכה כלשהי (לא שהוא צריך תעודות, אבל הקטנה אוהבת דברים קצת עמילניים ומעובים). אפשרות ראשונה: קטניות.
טיפ לקטניות: מנביטה כמות גדולה, מבשלת, מקפיאה במנות קטנות. משתמשת בקטניות בהמון תבשילים "על הדרך". למשל בתוך הרוטב של הבולונז, בתור תוספת לסלט (עם שמן זית), בתוך הטחונים של התינוקת, בתוך תבשילי דגן (אורז, קינואה), עם תבשילי ירקות למיניהם ובמרקים. זה בריא, משביע, זול וטעים. מה עוד צריך.
3. אפשרות שניה להסמכה: טפיוקה. אני מאוד אוהבת טפיוקה ועוד לא ניסיתי לטחון את זה לקטנה. הרעיון הכללי בבישול הטפיוקה הוא שהכי קל לבשל במים, הרבה מים, אחרי הבישול לסנן את המים במסננת דקה ולהוסיף את החלב. במקרה שלנו: חלב אורז. הטפיוקה נהיית קצת סמיכה ואם ממתיקים רק קצת, היא גם מאוד מאוד טעימה. אני לא יודעת מה הערכים התזונתיים שלה אבל יודעת שהיא קלה לעיכול ואחת האפשרויות הטובות להסמכה.
).
