הכנות ליומולדת

1. קונפטי

קונים חבילה של ניירות צבעוניים (לא קרפ), יש חבילות זולות יחסית ותמיד יש מה לעשות עם הניירות שנשארים.
מוציאים גליון מכל צבע וקורעים לחתיכות קטנות ביחד עם הפעוט/ה. בהתחלה צריך ללמד אותם לעשות את זה ואחרי זה הם מתמכרים. אלו מהם שכבר קרעו את כל העיתונים בבית יודעים את העבודה בעצמם.
אחרי שכמות מסוימת של ניירות קרועה, ההנאה האמיתית היא לפזר אותם בכל מקום, תנו להם – אחרי הכל מדובר ביומולדת.

2. עוגת בוץ לנרות

לוקחים תבנית קטנה חד פעמית או צלחת קצת עמוקה ובקבוק מים ויוצאים החוצה. מוצאים חול שאפשר להרטיב, מרטיבים וממלאים את הצלחת/תבנית בבוץ שנוצר.
בבית תוקעים נרות קטנים בתוך הבוץ. פעוטות ממש קטנים בעיקר מסתכלים, הגדולים יותר כבר יכולים לעזור לתקוע את הנרות.

3. שרשרת בלונים

את הפעילות הזאת תעשו לבד אבל היא תהיה מלאת ענין עבור הפעוטות. נפחו את הבלונים, קשרו אותם בחוט ותלו אותו. הפעוטות מאוד מסוקרנים מהתהליך ואחרי זה רוצים לעבור דרך שורת הבלונים, לגעת בהם וכו'.

4. שולחן יומולדת

שמים בעזרת הפעוט את כל הקונפטי על השולחן, הפעוט שם על השולחן ואז מפזר בחזרה ולוקח לו קצת זמן להבין שהמטרה היא לשים את הקונפטי על השולחן ושהם ישארו שם… לא נורא… זה חלק מהכיף.
מסדרים את עוגת הבוץ, עוגת היומולדת, המתנות וכל ההפתעות שהכנתם על השולחן, מדליקים את הנרות (ואולי איזה זיקוק קטן) וקוראים לבעל השמחה. אם הפעוט הוא בעל השמחה, קוראים לכל שאר המוזמנים ומפתיעים אותם בשירי יומולדת.

5. אפטר פארטי

את הקונפטי אפשר לשמור לאירועים הבאים ואפשר להדביק על דף נייר. אם החלטתם להדביק אפשר להשתמש בכל מיני סוגי דבקים. דבק סטיק או דבק נוזלי שבא בשפופרת עם גולה (כמו דיאודורנט גולה) הפעוט יכול למרוח לבד. דבק פלסטי תמרחו בעצמכם. את הקונפטי פשוט זורקים על הנייר ואח"כ מנערים אותו.

6. ומה יוצא לי מזה?

אחרי שמרחתם את דבק הפלסטיק עם מכחול או לקקן, הפעוט להוט להשתמש במכחול בעצמו. זה הזמן לשלוף את צבעי הגואש ומומלץ לעשות זאת כך:

• לכסות את השולחן בעיתון ישן, עיתון "הארץ" ממש נוצר לצורך הענין.
• לכסות את הילד בחולצה ישנה גדולה, סינור ענק וכד'. קחו בחשבון שגואש לא יורד בכביסה.
• לשים צבעי גואש בפלטה או בקרטון ביצים.
• עד גיל שנתיים (לפחות) לא היתי משתמשת במים לניקוי המכחולים. עוד מוקדם מדי.
• להכין נייר קצת עבה בשביל הצביעה. נייר הדפסה ומעלה, עדיף קרטון (אפילו דק).
• להראות לפעוט איך טובלים את המכחול בצבע ואז מורחים על הדף.
• פעוטות ממש קטנים שצריכים להחזיק משהו בכל אחת מהידיים מוזמנים לקבל 2 מכחולים.
• המכחולים יכולים להיות סוג ז' אבל עדיף שיהיו קצת עבים (בערך גודל 6).
• אל תחששו להתערב בציור של הפעוטות, להראות להם דברים טכניים, להוסיף צבעים, לערבב צבעים וכו' (בשלב הזה הציור עוד לא מהווה ביטוי פסיכולוגי סימבולי שבו אסור להתערב, בשלב הזה הציור עוד "רק" חוקר את החומרים).
• שימו לב מתי נמאס לפעוט. גם פעוט שמאוד נהנה מהפעילות הזאת יכול לרצות לסיים אותה מוקדם יחסית משום שזאת פעילות מציפה.
• תנו להם לצבוע לעצמם את הידיים, זה חלק מתהליך החקר ואין בעיה להוריד את הגואש אח"כ מהידיים.
• שימו לידם מגבת רטובה (שתישאר עם כתמים גם אחרי כביסה!) כדי שיוכלו לנקות את הידיים אם הצבע מפריע להם. אם נראה לכם שהצבע אכן מפריע להם – עזרו להם לנקות את הידיים כל כמה זמן.
• את הציור אפשר לתת במתנה לחתן היומולדת.

בהצלחה!