זבובים

המצרכים:

תינוק (מגיל לידה ועד בכלל, ייתכן שבגיל 13 הם כבר יתנגדו אמנם, אבל עד אז…:-))

2 אצבעות או בובת זבוב רכה

(כל חרק אחר יתאים)

אופן ההכנה:

1. התנוחה

עם תינוקות ממש פיצים, יושבים נוח (על מזרון או ספה, כך שאפשר להישען) ומרימים את הרגליים כך שהן מקופלות. מניחים את התינוק כשהוא שוכב על הגב, הראש שלו קרוב לברכיים והרגליים קרובות לבטן של האמא/אבא.

עם תינוקות יותר גדולים משכיבים אותם על הגב על מזרון הפעילות

ועם פעוטות לא חייבים בשכיבה

2. המשחק

מזיזים את האצבעות או את הבובה מצד לצד מול הילד תוך כדי שעושים קול "בזזז.."

3. גיוונים

כשמרחיקים את הבובה/אצבעות מנמיכים את הווליום של ה"בזז.." וכשמתקרבים מגבירים.

מוסיפים דקלומים (למיריק שניר יש ספר מקסים שנקרא "לאיבוד הלך לי  זבוב" הספר הזה בדיוק בדיוק מתאים לנו כאן).

מוסיפים סיפור דמיוני שכולל עוד הרבה קולות: הזבוב פגש פרה, הם פגשו טרקטור, עברו ליד רכבת וכו' וכו'

מעל גיל 4-6 חודשים, כשהזבוב מגיע קרוב לילד אפשר להוסיף דגדוגים

למה לצפות?

עד גיל חודשיים נצפה למעקב עיניים. אצל כל ילד זה מתחיל בגיל קצת שונה, אבל בגדול זה מה שמעניין אותנו.

מרגע שהילד מתחיל לחייך, אנחנו מצפים שהמשחק ישעשע אותו ויצור תחושת תקשורת לשני הצדדים (ההורה והילד)

אחרי החיוך נצפה לצחוק

ואז נתחיל גם לצפות להדדיות, הילד מתחיל להושיט ידיים ולנסות לגעת בזבוב, לנסות להחזיק אותו, לבחון אותו…  בזמנים אחרים אפשר לתת לילד את הבובה ולראות אם נוצר ביניהם קשר אחר מאשר עם בובות אחרות.

בגילאים המאוחרים יותר (7-8 חודשים ואילך) נשים לב לזבובים אמיתיים, לתמונות של חרקים ולקולות שעוד חיות ומכשירים עושים.