על חבלים וקופסאות

ביום ההולדת של איה רץ חזרזיר מהר מהר אל איה, עד שהבלון האדום, המתנה של איה, התפוצץ… פו, לעומתו, הלך לאט לאט והיה כל כך רעב בדרך שאכל את כל הדבש שהביא לאיה, בצנצנת הגדולה. וכך יצא שאיה קיבל ליום הולדתו צנצנת ריקה ובלון מפוצץ.

היתם יכולים לחשוב שאיה יתאכזב אבל: "הוא הוציא את הבלון מהצנצנת, והחזיר את הבלון לצנצנת, קורן מרוב אושר…" (תרגום – אבירמה גולן).

אם התינוק שלכם עבר את גיל חצי שנה, אתם בטח מבינים למה איה מאושר כל כך… אין כמו קופסה טובה שאפשר להכניס לתוכה בלון מפוצץ…

הפעם נדבר על שני חפצים שיש בכל בית ושאפשר להשתמש בהם למשחק עם תינוקות: חבל וקופסה. ענין הקופסה ברור לכל מי שיש לו איה קטן בבית, לחבל יש יתרונות אחרים:

  • בניגוד לבלון מפוצץ, חבל יכול להיות בטיחותי (תלוי בסוג ובאורך)
  • הנטיה השכיחה היא להשתמש בחפצים "קשיחים", כלומר חפצים שצורתם קבועה. חשוב להכניס לחדר המשחקים גם חפצים "נזילים", כאלו שצורתם משתנה. חפצים וחומרים נזילים הם למשל: מים, חול, שמיכה, מטפחת וכד'.

חבל, גיל 0-6 חודשים:

בתחילת חייו התינוק עסוק בהתפעלות מהעולם. הוא מנסה לייצב את העולם ולארגן את החוויה החושית המסעירה למשהו בר-הבחנה. אם בהתחלה הקיר, סורגי המיטה, הוא עצמו והמובייל שמעליו נראים לו מערבולת צבעים, צורות ותנועה, לאט לאט הוא מתחיל להבחין בין סורג לסורג ובין המובייל לאמא.

בשלב הזה התינוק בעיקר מפעיל את החושים ונצמד לאמא (שגם היא לא מובחנת ונחווית כחלק של התינוק).

מה עומד לרשותו של התינוק בשלב הזה?

לא הרבה. מערכות חושיות שרק מתחילות לפעול, כמה רפלקסים ואמא.

פה נכנס החבל. כדאי שיהיה חבל קצת עבה, למשל חבל כביסה ושהסיבים שלו לא ידקרו. אפשר לקנות חבלים כאלו בזול בחנויות לחומרי בנין ואפילו בסופרים.

גיל 0-3 חודשים:

1. נשתמש בחבל ארוך יחסית ונתלה אותו מסורג לסורג לרוחב המיטה. גובה החבל צריך להיות כזה שהתינוק יוכל להגיע אליו בהושטת יד. החבל צריך להיות מתוח מאוד, כדי שלא יחליק למטה, והקצוות קשורים ומחוזקים כך שלא ייפתחו במקרה. לא להשאיר קצוות ארוכים. כל עוד התינוק לא יכול לפתוח את הקשרים ולשחק עם החבל – אין בעיית בטיחות.

על החבל אפשר להשחיל קשקשנים, פעמונים, בובות וכל דבר שאתם אוהבים. כדאי לשים 2-3 צעצועים ולא יותר, וכדאי לשים את אותם הצעצועים לאורך זמן.

בהתחלה התינוק רק מתבונן בהם ולאחר מכן מתחיל להושיט אל הצעצועים את ידיו.

בשלב ההושטה אפשר לתלות את החבל בשיפוע כך שיהיה לתינוק קל להזיז את הצעצועים לאורך החבל.

במצבים שצד אחד יותר פעיל (למשל: התינוק משתמש יותר ביד ימין) אפשר לתלות את השיפוע כלפי הצד הפחות פעיל (למשל: שמאל) כך שהצעצועים יגיעו לצד שמאל ויחייבו את התינוק להשתמש גם בצד הזה.

2. נשתמש בחבל קצר יחסית, באורך 30 ס"מ בערך. את החבל נקשור על החבל העליון כך שהקצוות שלו יהיו משוחררים ויאפשרו לתינוק למשוך בחבל. אם אתם משחקים ליד התינוק ומשגיחים עליו, אפשר לתת לו את החבל ביד. בהתחלה הוא יחזיק אותו מכוח הרפלקס של כף היד ובהמשך ינסה למשוך אותו ובאמצעותו להזיז את הצעצועים שעל החבל העליון.

הפעילות הזאת מעודדת את התינוק לפתח את הקשר בין העין ליד ("קואורדינציות עין-יד") ובעיקר מלמדת את התינוק איך לפעול בעולם (למשוך את החבל) ובאמצעות הפעולה – להשפיע (הצעצועים זזים, הפעמונים מדנדנים). התהליך שבו התינוק לומד ליזום פעולות כדי להשיג מטרות, הוא תהליך בסיסי בבניית ה"אינטלגנציה הסנסו-מוטורית", שהיא הבסיס להתפתחות החשיבה בהמשך חייו של התינוק.

גיל 3-6 ח':

נגזור את החבל באורך 15 ס"מ בערך, נשחיל עליו 5-6 חרוזים (כדאי לבחור חרוזים עם חור רחב) ונקשור בקצוות. חשוב להקפיד שהקצוות לא משירים סיבים ושהם אינם ארוכים. הקשר חייב להיות סגור ללא סכנת פתיחה.

קיבלנו צמיד קשקשן שהחרוזים זזים עליו. עם הצמיד הזה אפשר:
1. לשחק בחרוזים
2. להשחיל על הזרועות ועל הרגליים כמו צמיד
3. לתלות על החבל שמעל המיטה
4. להשחיל על מוט (כמו במשחק השחלת הטבעות)

אפשר לפתוח את הצמיד ולקשור בקצוות חרוזים, כך שחרוזים לא יכולים להשתחרר מהחבל. עם חבל החרוזים אפשר:

  1. לשחק בחרוזים
  2. להחזיק את החבל בצד אחד שלו ולראות איך החרוזים יורדים מלמעלה למטה ולהפוך צד.
  3. לסובב את החבל סביב משהו (בגלל החרוזים, החבל נתפס כשמלפפים אותו)

חבל החרוזים הוא משחק מצוין לנסיעות. קל לאחוז בו והוא מספק הרבה שעות של ענין.

קופסה, גיל 6-12 חודשים:

ניקח קופסת קרטון בגודל של קופסת-נעלי-ילדים, או קופסה של מגיני תחתון, סטים של קוסמטיקה… הגודל שלה צריך להיות בערך חצי מקופסת נעליים של מבוגר וחייב להיות לה מכסה.

אם אתם חרוצים, כדאי לצפות את הקופסה בבד. מורחים את הקופסה בדבק פלסטי או דבק מגע, מדביקים בד (למשל סדין ישן, רצוי כותנה ארוגה ולא סריג) ונותנים לזה כמה ימים להתייבש. הבד יהפוך את הקופסה ליציבה וחזקה יותר ואתם תיווכחו לדעת שיש צורך בחוזק הזה…

גיל 6-9 חודשים:

התינוק פשוט מאושר לסגור ולפתוח את הקופסה. גם ככה הוא לא ממש מבין למה לתגיות יש צעצועים שמחוברים אליהן ולמה ממלאים את הקופסאות בכל מיני חפצים מיותרים. מבחינתו הכיף האמיתי כרגע זה פשוט לפתוח ולסגור, לפתוח ולסגור…

מה עוד אפשר לעשות עם קופסאות בגיל הזה?

  1. לעשות חלון במכסה ולהסתכל דרכו מה קורה בתוך הקופסה כשהיא סגורה.
  2. להכניס לתוך הקופסה את צמיד החרוזים ולרשרש בקופסה.
  3. לשים את הקופסה על הראש ולהעמיד פנים שזה כובע.
  4. להפוך את הקופסה ולתופף עליה
  5. להפוך את הקופסה כך שהיא מכסה צעצוע, להרים אותה ולומר: "קוקו!", לעשות את זה שוב ושוב עד שהילד מבין מה קורה ומנסה בעצמו או לפחות צוחק.

העיסוק בקופסאות נוגע במושג מאוד חשוב בחייו של התינוק כרגע: "שימור אובייקט". סביר להניח שכבר שמעתם על המושג הזה, בגדול זהו התהליך שגורם לתינוק להבין שאם משהו (נגיד צמיד חרוזים) יצא משדה הראיה של התינוק, הוא עדין קיים.

בגלל ההבנה שדברים קיימים גם כשהם נעלמים משדה הראיה של התינוק, התינוק מתחיל לפתח "חרדת נטישה", הוא פשוט מבין פתאום שגם אם הוא לא רואה את אמא, היא קיימת במקום אחר ולכן יש טעם לקרוא לה (=לבכות). במהלך הרכישה של שימור האובייקט, התינוק נהנה לשחק במשחקים כמו "קוקו", לשים דברים בקופסה ואז לפתוח אותה ולגלות מה יש שם וגם פשוט להנות מהאפשרות לסגור ולפתוח את הקופסה.

במקביל מתרחשת עוד התפתחות, ההתפתחות המוטורית. הילד שרק למד להושיט את ידיו ולשלוט בתנועות גסות מאוד (הושטה, אחיזת אגרוף) מתחיל לעדן את תנועותיו ולנסות לפתח שליטה עדינה יותר (אחיזת המכסה, סגירת הקופסה ופתיחתה).

גיל 9-12 חודשים:

בגיל הזה שוב חלה קפיצת מדרגה ופתאום יש הרגשה ש"יש עם מי לדבר". התינוק מבין יותר, מביע את עצמו קצת יותר, יש לו קצת יותר יכולות ולכן המשחק שלו מגוון יותר ובקיצור: הילד גדל.

בכל גיל ממשיכים את השלב הקודם ומפתחים אותו, בשלב הזה אפשר לשלב את כל מה שעשינו עד כה:

  1. להשחיל את צמיד החרוזים על איברים שונים בגוף
  2. להכניס את הצמיד לקופסה ולרשרש בו, לסגור את הקופסה, לפתוח ולומר: "קוקו!"
  3. להחביא את הצמיד בקופסה ולבקש מהילד שימצא אותו בעצמו
  4. לשים את הקופסה על איברים שונים בגוף, להוציא אותם ולומר "קוקו!"
  5. לשים כמה קופסאות זו אחרי זו ולשחק ברכבת
  6. לשים בתוך כל קופסה בובה אחרת, לעצור בתחנה, בובות עולות ויורדות ולהמשיך לנסוע ברכבת הקופסאות
  7. לקשור חבל ארוך כך שיווצר מעגל, לשבת בתוך המעגל, לצאת ולהיכנס אל המעגל (להשתמש בחבל הזה רק בנוכחות מבוגר, אחרת זה מסוכן!)
  8. להקיף את הילד בחבל-המעגל ולמשוך לכיוונים שונים, לתת לילד לאחוז בחבל ולמשוך (רק בנוכחות מבוגר!)
  9. לשבת רחוק מהקופסה (מרחק של חצי מטר יספיק בגיל הזה) ולנסות לקלוע את צמיד החרוזים לתוכה
  10. אם הקופסה שלכם גדולה יחסית: לשבת בתוכה

כל המשחקים האלו נוגעים בדברים שכבר דיברנו עליהם אבל נוספו עוד שני משתנים:

התחלנו להתייחס למשחק דמיון (רכבת, כובע..) והתחלנו להתייחס לאיברי הגוף השונים.

משחק הדמיון יתחיל בסביבות גיל שנתיים אבל כבר עכשיו רואים ניצנים שלו שנחמד להשתמש בהם במשחק.

ההיכרות עם איברי הגוף תלך ותתעצם בחודשים הקרובים ומשחקים שמתייחסים לאיברים השונים מתחילים לעניין את התינוק כבר עכשיו, כדאי להתייחס לאיברים השונים גם במשחקים כמו צמיד החרוזים וגם במהלך האמבטיה, העיסוי, ההלבשה ואפילו משחקי הדגדוגים למיניהם.

כל משחק באשר הוא משחק מניע את הילד קדימה בשלבי ההתפתחות, הילד משחק ומתקדם דרך המשחק וזוהי השפה הטבעית שלו.

כשאתם משחקים עם הילד אתם יוצרים את הקשר הכי עמוק אתו משום שאתם מדברים בשפה שלו ודרך השפה שלו אתם מתחברים לעצמכם כילדים שהיתם.

הילד יתפתח גם אם לא תשחקו אתו, אבל אם תשחקו אתו תרויחו קשר עמוק עם הילד, תאתרו קשיים בזמן ותוכלו להשתמש בקשר ובהיכרות שלכם עם הילד ובשפה המשותפת שיצרתם כדי להתמודד עם החינוך בשלבים המאוחרים יותר.

אבל כרגע, מה שהכי חשוב הוא: להנות. אז שתהיה לכם הנאה רבה במשחק החבלים וקופסאות…

תגובה אחת

תגובה אחת לרשומה “על חבלים וקופסאות

  1. פינגבאק: על חבלים וקופסאות | תינוקות, פעוטות, ילדים והורים

כתיבת תגובה

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. Log Out / לשמור )

Twitter picture

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. Log Out / לשמור )

Facebook photo

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. Log Out / לשמור )

Connecting to %s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Adventure Journal של Contexture International

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.