לבד על המרבד – בריאן וילדסמית

הספר הקטן והחמוד הזה מתאים לדי הרבה גילים.  השפה בו פשוטה ומינימליסטית והסיפור קצבי. הקטנים יבינו את מהלך העלילה והגדולים יותר יצחקו מהפואנטה שבסופו.

פעילויות עם הספר:

1. להקריא! ולא סתם להקריא, אלא להדגיש את האינטונציות:
"חתול אחד נחמד – ישב על המרבד" את זה באופן אוטומטי קוראים כמעט כמו שיר. עושים הפסקה דרמטית, הופכים את הדף בהפתעה ואז: "בא….כלב! וישב על המרבד!" אפשר להוסיף קול נביחה. ושוב, מחכים רגע, הופכים דף בדרמטיות ו:"באה…עז! וישבה על המרבד!.." וכך ממשיכים.
ככל שהטקסט מתקדם אפשר להמחיש גם באופן ההקראה שהולך ונהיה צפוף שם, אפשר לעשות קולות מעיכה או מצוקה ובסוף ה"פסססט" יכול להיות מצחיק או כועס או מתחנף… לבחירתכם.

2. להמחיז את הסיפור עם בובות של חיות והקולות שלהן. אם אתם עושים את זה, תגלשו בהמשך למחבואים, כל פעם להחביא את החיות ולהוציא אותן אל המרבד, לכסות ולעשות "קוקו" וכו'.
סיפור שבמהלכו מצטרפות דמויות ממש מזמין משחקי "קוקו".
ואפשר גם לשאול: "איפה העז?" ולענות: "הנה העז!".
עם תינוקות: תשאלו וגם תענו, תמחיזו ותשירו וכו', תשאירו רווחים בין שאלה לתשובה כדי שהתינוק יוכל להצביע או למלמל או לעשות משהו שירמוז לכם על התשובה שלו. תופתעו לגלות שיש לו תשובה.
עם פעוטות: תנו להם להשתתף, תשאלו ושהם יענו, שהם ישאלו ואתם תענו וכו'.

3. לשחק עם בובות אצבע. משחק עם בובות אצבע הוא גם המחזה וגם משחק אצבעות. אפשר להחביא את הבובה בתוך כף היד, להעביר מיד ליד, להלביש את הבובה על היד של הילד, לדגדג אתה…

4. לשחק "סבתא בישלה דיסה". "לבד על המרבד" מאוד מתאים למשחק הזה: במקום "סבתא בישלה דיסה, נתנה לזה, לזה לזה…" אתם יכולים להגיד "חתול אחד נחמד ישב על המרבד, באה עז…" וכו'. ב"פסססטט" אפשר לדגדג, אפשר להפתיע בהקפצה על הברכיים, כיד הדמיון…

5. לצייר. מגיל שנה פלוס-מינוס הילדים מתחילים להתעניין גם בציורים שאתם מציירים וכמובן לצייר בעצמם. אפשר לדקלם את הציור הזה תו"כ שמציירים את החיות. אתם מרוויחים פעמיים: פעם אחת כי כשמציירים תוך כדי דקלום מקבלים המחשה מצוינת של הסיפור ופעם שניה כי הילד לומד שציור על דף הוא בעל משמעות. אגב, אל דאגה - זאת לא צריכה להיות יצירת העשור, מספיק לצייר חיות גפרורים, הילד יזהה אותן.
מצד שני, אם ממש לא בא לכם לצייר אפשר לצייר את החתול והמרבד על דף (או על לוח מחיק, לוח מגנטי וכו') ולהוסיף את החיות האחרות מתוך פאזל. זה לא חייב להיות החיות המדויקות של הסיפור, לרובנו יש בבית פאזל-חווה, אז אפשר להמיר את החיות של הסיפור לחיות החווה/בית/פרא וכו' מהפאזל. את הסיפור עם חיות הפאזל גם פעוטות יכולים לספר לכם ולעצמם וזה יופי של משחק. מאוד מומלץ!

6. לצבוע. ציירתם? תנו לילד צבעים ושיקשקש מעל הציור שלכם. בשביל פעוטות זה נקרא "לצבוע".

7. להדביק. ואם כבר בענייני יצירה עסקינן, מה דעתכם לשחק את אותו המשחק עם מדבקות? במקום לצייר, להדביק מדבקות של החיות המדוברות.

8. להציג. יושבים על מרבד (=שטיח) וכל פעם אתם אחת מהחיות. עם התנועה האופיינית והקול האופייני וכשסוף הסיפור מתקרב ואתם הפיל, אתם מצפיפים את הילד שירגיש את הסיפור. (לא למעוך! רק קצת להצטופף).

9. לחזור אחורה. אחת הפעילויות שתמיד כיף לעשות עם ספר היא לחזור אחורה. גמרתם לקרוא את הסיפור, דפדפו אחורה. ספרו את הסיפור מהסוף להתחלה. "כאן החתול עשה פססטט, וכאן כולם ישבו על המרבד, וכאן הפיל עוד לא היה, רק החיות האחרות…" וכו'. זה גם מענין, גם מאפשר לכם לחזור על הסיפור בשפה שלכם (ובשפה פשוטה יותר) וגם משחזר את העלילה.
גמרתם לחזור אחורה? אפשר להתחיל שוב את הסיפור מההתחלה אל הסוף.

10. ליהנות.  זה סיפור נורא כיפי, אל תשכחו ליהנות ממנו!