שירים הם השפה האהובה על ילדים והם גם קרקע פוריה למשחקים שונים, בכתבה הזאת תוכלו לקרוא על משחקי מלים בשירים.
מדור חדש באתר, אוכל לתינוקות ולפעוטות. בינתיים מופיעים 2 מתכונים ואתם מוזמנים להוסיף (אפשר לשלוח לי ואכניס עם שמכם לאתר ואפשר להוסיף בתגובות).
דברים שאפשר לעשות עם חיתולי טטרה
גם כאן אתם מוזמנים להוסיף רעיונות.
לתינוקות:
לשים על הכתף כדי לא להתלכלך מפליטות
לעטוף את התינוק
מגיל חודשיים שלושה: להעביר בעדינות על הפנים שלו ולשחק ב"קוקו" (עדיף עם מטפחת שקופה, אבל גם הטטרה קצת שקוף)
לגלגל ולשים מתחת למזרון כשרוצים שיפוע
לגלגל ולשים מתחת לחזה כשרוצים לעודד הרמת ראש
לכסות עם החיתול צעצועים שרוצים להסתיר
לפעוטות:
לכסות עם החיתול צעצוע כדי שהפעוט יחפש אותו
להחביא את החיתול עצמו (מגיל שנתיים בערך)
להמשיך עם משחקי ה"קוקו"
ללמוד לקפל
לעטוף חלקים בגוף ולהחביא אותם (איפה היד שלי? הנה!)
לשים על השטיח/מזרון פעילות כמו כרית ולשחק "בוקר טוב, לילה טוב"
לבית ולאוטו:
לכסות את חלון האוטו כדי לקבל הצללה
לנקות עם החיתול חלונות (במקום נייר עיתון, עובד מצוין)
כשהאף סתום: להרטיב את החיתול, לסחוט, להניח על הרדיאטור ולטפטף כמה טיפות של שמן אקליפטוס לימוני, פועל כמו אדים ומקל על הנשימה.
- בישולים: לסנן יוגורט דרך הטטרה ולהכין לבנה.
- בישולים: לעטוף אורז/חיטה/גריסים בתוך הטטרה, לקשור, להכניס לחמין. מקבל את כל הטעמים של החמין אבל לא מתערבב.
ויש כאלו שאפילו מחתלים אתו…
כל כך הרבה מדברים על גבולות וחשיבותם, הכרחיותם הגמורה… עד שכל פעם שמישהו מתלונן על קשיי ההורות, נראה שהתשובה האוטומטית היא: אין ברירה, צריך לנהוג ב"יד קשה".
הפעם אני רוצה לספר לכם על הנסיון שלנו עם ה"יד הקשה".
הערב, בזמן שהשכבתי את הבת שלי, שאלתי את עצמי:
היתי אתה מספיק היום? נתתי לה מספיק תשומת לב אישית? מספיק חיבוקים? נשיקות? מה עשינו היום?
ברגע שמנסחים שאלות כאלו, באים כל הצדיקים והמצדיקים ואומרים: אי אפשר כל הזמן לחשוב ככה, הורים לא צריכים לייסר את עצמם כל כך וכו', כל מיני סוגים של מרגיעים.
תנוח דעתכם.
א. השאלות האלו לא עולות כל יום, הן עולות כשיש סיבה.
ב. השאלות האלו מאוד חשובות, וחשוב לשאול אותן מדי פעם בפעם.
אז מה באמת עשינו היום?
- בדרך לגן, היה קר והיתה רוח חזקה, בכל זאת לא ויתרנו על הטקסים היומיים ושמנו לב לעיגולים שמצוירים על הרצפה, הלכנו בכל מיני צורות מצחיקות והסתכלנו על העלים, הפרחים והציפורים.
- בדרך חזרה מהגן, קר לא פחות, הלכנו מהר יותר ולא התעכבנו כל כך. בכל זאת שמנו לב לעוד כמה עלים.
- בבית חיכתה מחברת על השולחן עם טושים ומדבקות, חיכתה כי לא סידרנו את הבית כבר מזמן… הילדונת התיישבה בשמחה לצייר קצת. הצטרפתי אליה ואחרי שקצת ציירנו והדבקנו באופן חופשי, ציירתי לה את מה שהיא הכי אוהבת בימים אלו: "גדול-בינוני-קטן" (וזה יכול להיות כל דבר: בלונים, סירות, בתים, חתולים… כיד הדמיון הטובה).
- אחרי זה אוכל. עוד לא פיצחתי את הדרך לדעת מראש כמה היא רעבה ואיזה סוג אוכל מתאים. אבל לאט לאט היא מתחילה ללמוד לבקש. כרגע אנחנו בשלב שאני משתדלת לענות על הבקשות שלה כדי לחזק את היכולת שלה לבקש. כך שהיום זה הסתיים בפסטה וצימוקים. נו מילא…
- ואז הלכנו לשחק במשחקים. אחרי כמה קוביות שנכנסו למקום הנכון, עברנו ללוח פגים (פטריות), בד"כ הלוח הזה מאוד מתסכל אותה, בגילה עוד קשה מאוד לאחוז את הפטריה בצורה יעילה. היום מצאתי איך לגרום לה להנות מהמשחק הזה (שמושך אותה אבל מתסכל מאוד, אם לא היה מושך לא היתי מתעקשת). ציירנו ציור עם הפטריות (אני) ואז נתתי לה להוסיף באופן חופשי פרטים בציור (היא) וכך היא נהנתה מהמשחק.
- עברנו לפאזלים. קניתי לה כמה פאזלים מסול (החומר הזה שדומה לגומי ויש הרבה משחקים לאמבטיה ממנו). מצד אחד אלו פאזלים בתוך תבנית, מצד שני יש בכל אחד מהם 6-8 חלקים. היא מאוד נהנית מהם.
- אחרי זה היא עשתה מה שבזמן האחרון מאוד מרגש אותה: השכיבה את הבובה לישון ונשכבה לידה. נתתי לה שמיכה לכסות את הבובה ואחרי זה היא גם לקחה אותה לטיול בעגלה עם השמיכה.
- ואז באה חברה. עם החברה הן בעיקר עושות בלגן. לזה מתאימות כל קופסאות המטרנה הריקות שמתרוצצות במטבח ובכל מקום (כבר הזכרתי שמזמן לא סידרתי?)
- ואכלנו ארוחת ערב, שאחריה היא ביקשה סיפורים וקצת סיפרנו ואמבטיה ולישון.
אז נראה לי שאפשר לסכם ששיחקנו די הרבה היום והיא קיבלה די הרבה תשומת לב אישית, אבל מרוב שהינו עסוקות אז אולי קצת פחות חיבוקים ונשיקות מהרגיל, אם כי קשה מאוד להתאפק כשהיא שרה ומסלפת את המלים בדרכים מצחיקות במיוחד…
אז אנחנו כבר יודעים שצריך להציב גבולות ואנחנו כבר יודעים שצריך לעשות את זה כך ולא אחרת, הכל ברור.
אבל אז הילד זורק את הקורנפלקס ישר לפרצוף שלכם ואתם תוהים: מה עושים עכשיו? ואיך?
אם היתה מתקשרת אליכם גלית מ"שלום תוכלי להקדיש לי כמה דקות לסקר קצר?" באמצע סרט מותח, היתם יודעים מיד מה לעשות, אבל כשהילד שופך את כל האלכוג'ל על עצמו, אתם עומדים נבוכים ותוהים "מה עכשיו?" "יש פה איזה מבוגר אחראי שיבוא ויציל אותי?"..
כל מה שרציתם לדעת על טלויזיה
האם מזיק לצפות בטלויזיה? האם אפשר להשתמש בטלויזיה כדי להעסיק את הילד? ממה צריך להיזהר? מתי ואיך כדאי להשתמש בטלויזיה?
על זאת ועוד במאמר החדש "טלויזיה ותינוקות".
חצי מהמאמר המקורי כבר פורסם בonlife.co.il ערוך ומקוצר מאוד.
הנה המאמר השלם, לפני עריכה. שימו לב שגם עם הקופסאות וגם עם החבלים צריך להיזהר וההסתייגויות (מתי ואיך לתת את הפעילויות לילדים) מופיעות בטקסט. אם חסר משהו – אתם מוזמנים להוסיף.
ביום ההולדת של איה רץ חזרזיר מהר מהר אל איה, עד שהבלון האדום, המתנה של איה, התפוצץ… פו, לעומתו, הלך לאט לאט והיה כל כך רעב בדרך שאכל את כל הדבש שהביא לאיה, בצנצנת הגדולה. וכך יצא שאיה קיבל ליום הולדתו צנצנת ריקה ובלון מפוצץ.
היתם יכולים לחשוב שאיה יתאכזב אבל: "הוא הוציא את הבלון מהצנצנת, והחזיר את הבלון לצנצנת, קורן מרוב אושר…" (תרגום – אבירמה גולן).
אם התינוק שלכם עבר את גיל חצי שנה, אתם בטח מבינים למה איה מאושר כל כך… אין כמו קופסה טובה שאפשר להכניס לתוכה בלון מפוצץ…
